הראל חברה לביטוח בע"מ נ' גובר ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 29.8.12.

הנתבעים טוענים כי הנהג מטעמם לא היה מעורב בתאונה הנטענת.

1.הנהגת ברכב מבוטח התובעת הצהירה כי התאונה התרחשה כאשר נכנסה למעגל תנועה, הבחינה בג'יפ ירוק משמאלה, הוציאה את ידה מחלון הרכב לסמן לו להאט, אך הוא פגע ברכבה מאחור. לטענתה, נהג הרכב, שחבש כובע לראשו, צילם את הנזק, כעס עליה, סירב להחליף פרטים וברח מהמקום. לאחר מכן ניגש אל הנהגת אדם שאמר לה על-פה מהו מספר הרכב המעורב בתאונה והיא רשמה אותו על גבי פתק, ת/4.

2.הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הצהיר כי הוא עובד בכפר נוער, כאשר על פי דוח כניסה ויציאה ממקום עבודתו, הוא החל לעבוד ביום 29.8.12 בשעה 12:28 עד ליום המחרת, ב-30.8.12 בשעה 12:29 (ראה הדוח נ/1). התאונה דנן התרחשה כנטען על ידי הנהגת ביום 29.8.12 בשעה 13:20, היינו בשעה בה שהה הנתבע במקום עבודתו. הנתבע הצהיר כי הוא היחיד הנוהג בג'יפ בצבע ירוק וכי איננו משתמש בו לנסיעה למקום עבודתו, שכן הוא מתגורר במקום. הנתבע הכחיש את מעורבותו בתאונה הנטענת.

3.ב"כ התובעת טענה כי יש לקבל את עדות הנהגת מטעמה. הנתבע אכן נוהג בג'יפ בצבע ירוק, כאשר מדובר בצבע שאינו שכיח. דוח הנוכחות שהציג הנתבע הוצא בחודש אוגוסט 2013 ולא בסמוך לאחר התאונה.

4.ב"כ הנתבעים טענה כי אין בצבע הרכב המעורב לבדו כדי להוביל לקבלת התביעה, כאשר לא הובא לעדות האדם שמסר לנהגת את מספר הרכב המעורב ולכן אין לקבלו כראיה.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה, מהנימוקים שלהלן:

א.כבר בתחילה יצוין כי ספק אם עלה בידי התובעת לעמוד בנטל המוטל עליה להוכחת טענתה כי האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על נהג הרכב השני. מגירסת נהגת התובעת עצמה לא הובהר כי אכן נסעה במעגל התנועה עוד לפני הגעת הרכב המעורב למעגל התנועה. היא אף טוענת כי הספיקה לסמן לו דרך חלון הרכב כי יאט את מהירות נסיעתו ולא ברור כיצד הבחינה בכך באם אכן נסעה לפניו במעגל התנועה.

ב.באשר לשאלה האם הנתבע הוא הנהג המעורב בתאונה, הנהגת הצהירה כי את פרטי הרכב המעורב מסר לה צד ג', על פי זכרונו לאחר התאונה והכתיב לה את מספר הרכב המעורב על גבי הפתק, ת/4. צד ג' לא הובא לעדות מטעם התובעת. כמו כן, הנהגת הצהירה כי היה עימה נוסע ברכב במועד התאונה, אך גם הוא לא התייצב לעדות מטעם התובעת, מאחר ששהה בחו"ל.

ג.הנתבע הצהיר כי שהה במקום עבודתו במועד התאונה והסתמך על דוח הנוכחות, נ/1, וכי לא נהג ברכבו בשעה הנטענת. עדות זו לא נסתרה. באשר למועד הוצאת הדוח, נ/1, הסביר הנתבע כי לא נדרש לכך בתחילה על ידי הנתבעת 2 ומשקיבל זימון למסירת עדות בבית המשפט, פעל להוצאת דוח הנוכחות האמור, נ/1.

ד.בהינתן האמור, הרי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת גירסתה בדבר מעורבות רכב הנתבע דווקא בתאונה הנטענת. אין די בעובדה כי הנתבע נוהג בג'יפ ירוק על מנת לקבוע כי היה מעורב בתאונה הנטענת. הנהגת אמנם הצהירה כי זיהתה את הנתבע כנהג המעורב בתאונה, אך אישרה כי מחוץ לאולם בית המשפט ידעה כי מדובר בעד מטעם הנתבעים. מנגד, הנתבע כלל לא זיהה את הנהגת מטעם התובעת וכלל לא הוכח כי רכב הנתבע נפגע.

ה.בשים לב לכל האמור, לאור גירסת הנהגת אל מול גירסת הנתבע וכאשר התובעת לא הביאה עדויות נוספות מטעמה להוכחת גירסתה, אני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע 1 בסך 500 ₪ ובשכ"ט ב"כ הנתבעים בסך 1,250 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.